מאי
24

המרפסת שקרסה בבניין בחדרה – איפה העירייה?

קיימת אמונה טפלה שמחלקת ההנדסה העירונית מצילה אותנו מכאוס אורבאני, דואגת לתכנון הנכון של העיר, מפקחת על תהליך הבנייה ובעיקר – דואגת לבטיחות הבנייה. הרגולציה על הבנייה, רק מוכרת את האשליה.
=============================================================
מזה שנים תומך אתר "קו ישר" בצמצום דראסטי של תפקיד רשויות המדינה והעיריות בתחום הבניה. בפרק על "קרקעות ובניה" אנחנו מציגים מודל חלופי שיוביל להוזלה ניכרת במחירי הדירות תוך התאמה מרבית של המוצר (הדירות) והמבנה האורבאני לדרישות הצרכנים – זאת במקום המבנה המסובך הקיים, בו החלטות מתקבלות על ידי מערכת ממשלתית מרכזית מורכבת, מייגעת, שרירותית, יקרה ומושחתת.
קשה לשכנע. רובנו מקבלים את המצב הקיים כמובן מאליו וכהכרחי. אחד מטיעוני השלילה המרכזיים איתם אנחנו מתמודדים בויכוחים, הוא הטיעון הנפוץ: "אם העירייה לא תפקח על הבנייה ייגרמו אסונות". וכאשר אנו מסבירים שהעירייה לא מפקחת על תהליך הבנייה – המענה הוא בדרך כלל מבט חמלה מזלזל על טענתנו "המופרחת". כנראה שקשה לקעקע את תחושת הביטחון האנושית שנובעת מהידיעה ש"טוב שיש מישהו, שם למעלה בעירייה, שמשגיח על האזרח הקטן"…
קיימת אמונה טפלה שמחלקת ההנדסה העירונית מצילה אותנו מכאוס אורבאני, דואגת לתכנון הנכון של העיר, מפקחת על תהליך הבנייה ובעיקר – דואגת לבטיחות הבנייה.
לפני מספר ימים, בסמוך לקריסת המרפסת, האזנתי לריאיון ברדיו עם מנכ"ל עיריית חדרה יעקב זיגדון (תא"ל במיל.). המראיינת, ששמה נשכח לצערי, ביקשה לשמוע את דעתו מי האחראים לקריסת המרפסת. מר זיגדון האשים את הקבלן המבצע, את היזמים, את המהנדס המפקח ואולי עוד מספר גורמים. המראיינת שאלה לבסוף את השאלה המתבקשת: והיכן עיריית חדרה בכל הפרשה? מדוע העירייה אינה מפקחת על תהליך הבנייה? איך הוענק אישור לאכלוס הבניין ("טופס 4") ללא בדיקת עירייה? הרי בכל מחלקת הנדסה עירונית יש מדור לפיקוח על הבנייה, אז איפה הם היו?
לתדהמתה הלא נסתרת של המראיינת, ענה יעקב זיגדון כי עירייה אינה מסוגלת לפקח על תהליך הבנייה ולא על התאמת איכות הבנייה לתכנון המקורי, העירייה אינה מסוגלת לפקח אפילו על איכות חומרי הבנייה. העירייה סומכת על תצהירים וחתימות של המהנדסים שמעורבים בבנייה ושל מכוני בדיקה פרטיים.
קראו את דבריה של מרים ארז, יו"ר איגוד מהנדסי הערים בכתבה בעיתון "כלכליסט" על אחריות העירייה: "אין זה כשל של הוועדה המקומית, אלא של מי שהיו אמונים על הביצוע באתר… אנחנו לא יורדים לטיב העבודה, אלא מוודאים שאין חריגות. הרשויות המקומיות לא מסוגלות לפקח על הבנייה בשטח".
על מה שצריך לפקח – העירייה לא מסוגלת, ועל מה שהעירייה מפקחת – אין צורך בעירייה.
בתהליך המייגע של הנפקת אישור בניה, העירייה משמשת בעיקר כגורם שחוסם מהשוק לענות לדרישות הצרכנים. על מה מכבידה הרגולציה העירונית את ידה? על גובה הבניין, על מספר החניות, שטח הדירה, גובה תקרה, שטחי מרפסות וחדרים, מספר מקומות החניה ופרמטרים דומים – אלה צריכים להיקבע על ידי השוק ולא על ידי פקידי עירייה. בעיקר על כך מתנהלת ההתמקחות בין פקידים ליזם – על החריגות שיאושרו לו. היזם צריך לרַצות את פקידי העירייה ופחות את רצון הצרכנים העתידיים המועמדים לרכוש את הדירות או המשרדים.
ההצדקה לתקני בניה נובעת בעיקר מדרישות לבטיחות מבנים, עמידות ברעידות אדמה, מניעת אש, חוזק המבנה, עמידות לאורך זמן, בטיחות מערכות החשמל וכדומה. וראה זה פלא, דווקא בדרישות אלה – העירייה משמשת כ"רשות תיוק" בלבד. העירייה, בהעדר יכולת ביצוע, מקבלת ומתייקת את תצהירי המהנדסים ומכוני הבדיקה הפרטיים. לכך מתכוונים האישים המצוטטים בראש הכתבה כאשר הם טוענים כי "הרשויות המקומיות לא מסוגלות לפקח על הבנייה בשטח".
ואם כבר מישהו צריך לתייק תצהירים, אז עדיף לשנות את החוק, לחייב כל יזם וקבלן בפוליסת ביטוח ל-10 שנים על איכות בניה וליקויי בנייה ולהעביר את "סמכות התיוק" אל חברות הביטוח. כאשר העירייה נכשלת ב"תיוק" ומרפסת בחדרה קורסת – אף פקיד עירייה אינו מודאג – המשכורת והפנסיה מובטחים. לעומת זאת, בחברת ביטוח פרטית יש סיכוי שמנהלים ובעלי מניות יפסידו בגלל מחדל של החברה בפיקוח על בנייה.
צריך להפריד את הפיקוח על הבנייה מהעיריות. עם הזמן גם חוק זה יהיה מיותר כי הציבור יסרב לרכוש דירה מיזם ללא גב של חברת ביטוח.
אז מה צריך להיות תפקיד העירייה בבנייה?
קודם כל, לא להפריע לבנות. לא להתערב בשיקולי היזם בבנייה בתחום המגרש שהוא קניינו הפרטי.
העירייה צריכה לשאת באחריות לתכנון תשתיות ציבוריות בלבד (כבישים מדרכות, גינות, תוואים לחשמל,גז ותקשורת). יש מקרים גבוליים ש"דרישות הצרכנים" עלולות להתנגש עם "אינטרס ציבורי", לדוגמה: תכנון כניסה לחניית בניין מרחוב ראשי, בסמוך לצומת – מיקום שעלול לגרום לפקק תנועה בצומת. העירייה בתפקידה כנאמן של הרכוש הציבורי צריכה לפקח שהיזם אינו חורג מתחום קניינו ופולש לשטח ציבורי.
אין אפס טעויות ואפס ליקויים
שום מערכת לא יכולה למנוע לחלוטין שגיאות בבניה או רמאות של חברת בנייה. הרגולציה על הבנייה, כמו רגולציה בתחומים אחרים, רק מוכרת את האשליה שמישהו שם למעלה פועל לטובת האזרח ומגן עליו. אבל כאשר מרפסת קורסת – העירייה עמוסת הפקידים בעלי "ותק" ו"קביעות" אפילו לא מתיימרת לקחת אחריות.
מוטי היינריך

admin
Author: admin

תפריט נגישות